מסך אדום

by איתי גרופר

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪28 ILS  or more

     

1.
2.
3.
(free) 02:40
4.
(free) 02:45
5.
(free) 03:19
6.
7.
(free) 04:03
8.
(free) 04:19
9.
10.
11.

credits

released December 7, 2011

כל המילים והלחנים: איתי גרופר
למעט "העיר שלי בלילה" - לחן: אייל דיין

הפקה מוזיקלית: אייל דיין ועופר אשד
טכנאי + מיקסים: עופר אשד
מסטרינג: רונן הלל
עיצוב גרפי: עדי רזניק
צילום עטיפה: יניר שני
הוקלט ב"ג'ניס" בתל אביב,
למעט "קופות מהירות" - אולפני בארדו, טכנאי: עופר פרוינד

כלי הקשה: נועה גולנדסקי
פסנתר: שאול בסר
כינור וויולה: אורן צור
חצוצרה: ספי ציזלינג
תופים: טל לח
בס וסמפלרים: עופר אשד
גיטרות, מנדולינה, קולות וכלי הקשה: אייל דיין

tags

license

all rights reserved

about

איתי גרופר Israel

contact / help

Contact איתי גרופר

Streaming and
Download help

Track Name: העיר שלי בלילה
אני אוהב את העיר שלי בלילה,
כשהיא כועסת קצת פחות,
כשאפשר לשמוע רחוב או שניים
מחליפים ברכות או אנחות,
כשהסירנות מתבלטות כמו פיקולו פראי,
כשהגוף הופך נינוח והלב הופך ראי,
והתאווה תופסת את מקום הדאגה,
והעיר שלי לוחשת, אז, אני נרגע.

אני שואב את העיר שלי בלילה,
שואב את שהביא היום,
שואב אבק של כוכבים
ורגעים, לתוך חלום,
במסע אל תוך החושך באוטובוס של דן
משיח מנירוסטה מחפש חמור לבן,
ועל ההגה יש נמר - ומה לו ולנהיגה?
אבל רק כשהוא שם גז, רק אז, אני נרגע.

אני אוהב כשהמשא שלי בלילה
מחליט להיות כבד פחות
קוסם זקן יורד מלמעלה
ומחלק לכולם הנחות.
Track Name: עליות ומורדות
המפרש אינו קרוע, ואין רוח שדוחפת,
הצוות די פצוע, שותה דמעות של רום,
אין שמש מלטפת, אין שקט בחרטום,
רב החובל שורף את המדים, נותר עירום,

זה אמור להיות ריקוד, וזה נראה לא טוב
שוב ללכת לאיבוד, והרחוב אותו רחוב

המפרש אינו קרוע, ויש רוח די צפונית
אך המים נעלמו, אווירה של קרקעית
והצוות מפחד שמא יחזרו המים
רק הקפיטן עומד, מתנודד בעצלתיים

זה אמור להיות ריקוד, וזה אפילו לא קרוב
בתחנה של התחתית, עמוק מתחת לרחוב,
רחוק מעל המציאות, שירה של ציפורים צרודות,
שמספרות סיפור פשוט על עליות ומורדות.
Track Name: סמסארה
נגעתי בשיא הריקנות
על עץ התמהונות טיפסתי
נפלתי לתוך עולם חבוט
לחיק משחק דפוק
הפסדתי
את כל שרק אפשר
עומד שיכור ושר
נכשלתי בכל דבר פשוט
אבל בכל עימות ניצחתי
את השדים כולם
נותר אחד, נכלם
התעלמתי
ממנו, מעצבות,
מרוב וממיעוט,
מצחוק ומטעות,
מקור ומתמימות,
בתוך עולם חבוט,
בשיא הריקנות
נגעתי.
Track Name: רמזור צהוב
בסופו של הספר,
בסיומו של היום,
שמי ראשך נצבעים
בסגול ואדום
במעמקי הנפש,
תעתועי הלב,
באורות נוצצים או ברפש,
בכוכב הצפון
המהבהב.

בפסגתו של ההר,
שקיעתו של היום,
אגרטל נשבר לפתחו של חלום,
בתשוקות הנפש,
בדרישות הלב,
בקהות חושים, בשיטפון של רגש,
ברמזור הצהוב
המהבהב.

במקורות הנהר,
בין מחר לשלשום,
השער נפתח כשנסגר היום
בפשטות הנפש,
בלחישות הלב,
בסימפוניה של רעש ושקט
התקליט מסתובב.
Track Name: מסך אדום
מסך קטן, מעגל סגור
שומעים חלש, קולטים ברור,
אור נדלק ושוב כבה
אדם נולד ומקווה.
הולך לפה, הולך לשם,
יום ולילה בהתנגשות
עמוד עשן, רגשות אשם,
צמא לשקט שבהתרגשות

ולהתחדשות, לבוא אביב,
לבוא האופק שלחיי יקשיב
מסך אדום, במה קטנה,
תפאורה מינימלית, עדינה.

פסנתרן חיוור מול פסנתרו
אצבעותיו זועקות את עברו,
את כל שכאב, שדימיין,
שלמד, שהתאמן,
כשיסיים, יקוד קידה,
יקפא לרגע, יחייך,
אביב הולך וקיץ בא,
אור נדלק ושוב דועך.
Track Name: פי ג'יי הארווי
שוב אני נופל ברווח
בין המציאות ובין עצמי
מאבד את חוש הריח
מעבד את עצם קיומי
וזה לא החיים, זה אני.

זה לא אני, זה הלילות,
לחפש חמלה בהגרלות,
שבוי ברושם ראשוני,
זה לא החיים, זה אני.

בקרב של הורדות ידיים,
בין הבדידות והשינה,
מצב מאוד סבוך בינתיים,
בדיוק נסגרת עוד שנה.

ומה אני, גבר יהודי שנולד די מזמן באלול,
מחפש שופר, קר, עם משמעות,
תשרי מביט בי, בזלזול,
וזה לא אני, זו הבדידות,
השינה הובסה, זה לא חדש לה,
היא הזונה הכי זולה אצלי בשוק,
ואם נותרו רק פי ג'יי הארווי והלילה,
מן הסתם יצטרף איזה בקבוק

שירחיב את הרווח ביני ובינה,
היעדר של חום הופך חוסר שינה
עד שיפתח הלילה ותיסגר עוד שנה,
קרני שמש יפלו על חדר המתנה
על עוד טרנזיסטור פצוע מחפש תחנה
קרני שמש יפלו על חדר המתנה,
טרנזיסטור פצוע מחפש תחנה,
אי שם, לבד, ערב ראש השנה.
Track Name: יגון
העגלון של צ'כוב ואני
רוכבים במרכבה של אפלטון
הוא מדבר עם אלוהים
אני שותק, קורא עיתון
בשבילים המתפתלים בין
איגרא רמא והשאר
יורדים, מודים, מורדים, עולים,
אני עוזב עיתון ושר

קר, קר בשדה הקרב
המנצח הוא המוות
התזמורת היא הסתיו
נשמות קטועות גפיים
מוטלות בכל פינה
המרכבה בעוז דוהרת
איגרא רמא ממתינה.

מרוב גופות בגלגלים
המרכבה איבדה מעוף
הסוסים בריב אלים
והעגלון יורד לדחוף
אך הסוסים לא משלימים
הם פורצים בדהרה
העגלון זועק לאלוהים
אני לבד בכרכרה.

רע, רע בשדה הקרב
התזמורת מנגנת חדשות מהמוצב
וכולם ביח, בזעקה גדולה -
טוב לשחוט בעד ארצנו
בלי סימן של שאלה.

העגלון של צ'כוב די חסר לי
במרכבה של אפלטון
הסוסים עושים לי את המוות
אחד אכל את העיתון,
ובין עצמם, רבים בלי הרף,
באכזריות של הצודקים,
ואני מביט בך מתפשטת
סביבנו ילדים שותקים.

קר, קר בשדה הקרב
התזמורת תנגן עוד חדשות
מעוד מוצב,
נשמות קהות עיניים
שקשורות למשתנה
על מרכבה שלא עוצרת,
איגרא רמא לא עונה.
Track Name: פוסט ציונות
בואו נקים ועדה, ונחקור, ונחקור
למה כל הזמן נשרפת הנורה
חברי הוועדה יחפרו מתחת לאשמים בור
נזרוק אותם פנימה, ונדליק מדורה.

נחמם בלהבות מרשמלו ותפוחי אדמה בנייר כסוף,
נביט בנפשות הנשרפות ונירגע,
כמו דבורה שסיימה למצוץ את כל הצוף
נעלה זכרונות וצ'יזבטים מגיא ההריגה.

עד שמישהויביא משהו לשתות,
לשטוף את המציאות מהגרון,
וכולם יתחילו לדבר שטויות
כמה שלדים יקפצו מקרקעית הארון
וישאלו - מה הפיתרון?

אשת הנשיא תקרוץ לגנרל המודח,
כתב הטלוויזיה יירד על ארבע וינבח,
מתהום הנשייה יופיע הרצל הנשכח,
הפילנטרופים ידחפו לו צ'ק, יגידו - קח, יגידו - שכח,

רק לך, לך, לך כבר חוזה, לך ברח,
והואל נא בטובך לשכוח ולהישכח,
כאן זה לא אוגנדה, הרצל, אל תשכח,
כאן זה פלשתינה, כאן זה מסובך.

אז בואו נמצא אשמים ונלך להר הקללה,
כולנו מכירים בעל פה את הדרך לשם
אחרי שצולבים קצת מרגישים הקלה
כמו לגנוב מרוקח תרופה ללא מרשם,
כמו צרבת שעוברת, כן, ככה נרגיש,
קתרזים וורוד יצבע את זוג עינינו,
נעזור לזקנות אבודות לחצות בבטחה איזה כביש
ונתעלם ככל שניתן מאוייבינו, משכנינו,

כי זוהי ציונות מודרנית,
המילניום החדש,
לא מצפים לגאולה,
לא בונים שום בית מקדש,
ברוך בואך אלינו, המילניום החדש,
אתה יודע, כאן אצלנו,
לא בונים על בית מקדש.

לא ממש.
Track Name: את, אני ואלוהים
זוכרת איך נפגשנו בגן עדן
את, אני ואלוהים
איך בכית, אמרת שאת מאושרת
זה באמת היה גן מדהים
איך נגענו זה בזו בתנועה סיבובית
מהלב לידיים, מהידיים ללב
לא חשבנו לרגע, לא הייתה שום תכנית
רק לשתוק ולגעת, לחיות ולהתקרב

ואיזה שקט שהיה שם. איזה שקט.
יותר משיכילו האוקיינוסים כולם
את בכית, אמרת שאת מנותקת
שאלתי - ממה? אמרת - מהעולם

לא ידעתי על מה בכלל את מדברת
לא הבנתי בעצם שום דבר
ורק אחר כך גיליתי
רק אחר כך גילית לי
שטעמת מהתפוח המתוק
עם הטעם המר

בתוך עיניו של הנחש ניתן לראות יותר מידי
תשובות לשאלות שאין בהן אמת
את בכית, צעקת - נמאס לי מחיי
והאל, החל בנו בועט

וזה לא שגורשנו מגן עדן,
זה רק הטעם של האוויר שנהיה תפל
התחלתי לשחק עם הנחש, היה לו תקן
בימים הייתי ישן, בלילות שואל.

וכל שאלה, כמו גלימה סגולה
שגדולה עלי בכמה מספרים
את בכית, אמרת שאת אומללה
אני התחלתי לשתוק ולצעוק
פה ושם כתבתי שירים

כתבתי וחשבתי ולא מצאתי מנוחה
לא הצלחתי לראות את הגן כמקודם,
חזרתי והלכתי בלעדייך, בלי האל, בלי שמחה,
כשאת התחלת לאכול יותר תפוחים ולשים אודם.

ועכשיו אני זוכר
איך נפגשנו
את, אני ואלוהים
והנחש, שהפריד בינינו
התפוחים שלו נתנו ראש מדהים
עד שלא יכלנו לראות ממטר
וערפל כבד ועצוב כיסה את הגן
את בכית, אני אמרתי - יהיה בסדר
את בכית גם ככה רוב הזמן
Track Name: קופות מהירות
סיימת כבר למנות את כל שטוב, את כל שרע
הירח כבר כמעט שיכור, השמש כבר חצי ערה
ה'מה יהיה' מותש. עם הבגדים הוא שוב נרדם
הלילה התנהג יפה, לא נשפך פה וויסקי, גם לא דם

רק אתה, עט ומחברת
וה'מה אתה בכלל רוצה'
לו חייך היו סרט
הקהל,מזמן, היה יוצא

על ראש גבעה אתה ממתין, צופה בלי חשק בהמון
צליל פשוט, תקליט שרוט ששוב תקוע בפזמון
פאסיבי כמו טלה צעיר
נוקב לכל כאב מחיר
סופרמרקט של אפשרויות
מיליון סוגי תחרויות

קופות מהירות של שישה משברים
שתיקות ארוכות, מקצתן
הופכות שירים
Track Name: אף אחד לא רוצה להתעורר
השעון המעורר לקח את האקדח, נמאס לי, הוא אמר בקול חיוור
אין בי כל תועלת, זה עסק מגוחך, אף אחד לא רוצה להתעורר
ומי שמתעורר, דופק לי על הראש, עם כל הזעם והפחד של העירנות
ואין לי כבר אוויר לסלוח או לדרוש תגמול על כל הריקנות

הקשבתי לו בשקט, לא אמרתי לו דבר
באקדח לא היה אף כדור
בימי שני בערב היה מצב רוחו מוזר
ותמיד חזר אותו סיפור
ותמיד השאלה, תמיד התהייה - למה הם אינם רוצים לקום
מה יש בו, בעולם, שמעורר בהם דחייה
נהרות של חרדה, הרים של שעמום

בא הוויסקי, שוב נמזג
באו מילים, אלפי מילים
השעון התחיל להיות מודאג
וכשהוא מודאג, הוא נהיה אלים
התחיל לצאת מהכלים, צרח שהוא חייב סטירה
שהוא מכר את את הנזיד ולא קיבל אף בחורה
ושוב הוזה על המזבח, איך כל חייו הוא נעקד
היה שעון קטן, שמח, עכשיו הוא עבד מפוחד
בא הוויסקי והלך, הלילה כבר כמעט נמרח
השעון אומר בקול חיוור - מי רוצה להתעורר